"לאבא שלי יש סולם" תמיד היה שיר ילדים חלקי קצת, בערך כזה.
כי מאז שאני זוכר את עצמי לאבא שלי יש מנוף.
כלומר – אתר בניה שמלא במנופים, סולמות, רעש, גברים מכל העולם (או לפחות מסין, רומניה וחברון) ומשה טאובין אחד מלא בהתלהבות בלתי מוסברת.
אל דאגה, הכל בסדר עם האבא הזה, הוא פשוט הגיע לרגע הזה שבו העניקו לו פרס מהנדס מצטיין.
ואללה? מה-אתם-אומרים!
אז לרגל האירוע המרגש נרשמה התייצבות מלאה, בעיקר כי מאז הטכניון, לטענתו, הוא לא הצטיין בכלום ומי יפספס הזדמנות לראות אבא נרגש צועד לעבר במת מכובדים (שרובה, איך לומר בעדינות, לא יותר מכובדת ממנו…)
אם מהנדסים היו כותבים קו"ח כמו כזה של אקדמאים, אז כנראה שזה של אבא שלי היה מתהדר בכמה פרסומים שכולנו נהנים מהם עד היום:
- מוזיאון ארצות המקרא
- פרויקט ממילא וכפר דוד בירושלים (כולל הפאשלה של מספור האבנים שלא נמחק בחזיתות הבניינים, שהפך כבר מזמן לאתר תיירות ירושלמי-מודרני בפני עצמו)
- גשר פסגת זאב
- מבני ציבור בכל רחבי ירושלים
- מחלף בן שמן בכביש 6
- הרחבת כלא רמלה (כן כן, כולל להיתקע לבד בתא)
- מחנה שומריה
- ה"בלדיה" בצאלים
- מתקן התפלה חדרה (אשכרה!)
- בריכות המים בפלמ"חים
- ועכשיו כל מיני פרויקטים שושואיסטיים כאלה בדרום (שעתיים נסיעה בלי פקקים…)
וכנראה שבקו"ח הזה הוא היה מוסיף גם "ממקימי כפר אדומים" וחבר ועד מנהל של איזה 17 מכינות קדם צבאיות (כמה שיותר רחוקות זו מזו בארץ – מחצבה דרך עין פרת ועד תבור).
אבל מספיק עם זה, באנו לדבר על אינג'נריזם.
ואז הוא עולה לבמה, בלבושו החגיגי (סנדלים וגרביים), מתרגש לאללה מעצם האירוע, ומופיעה תמונת ענק שלו עם התואר אינג' שאומר כנראה שהוא השיג משהו בחיים.
ופתאום מישהו מפתיע את המנחה ודורש לעלות לבמה ולברך אותו באופן מיוחד. וטוען שזה בסדר שהוא אינג', אבל הוא בעיקר מחנך וכבר שנים שהוא מגדל דור חדש של אנשי מקצוע.
ואז אורלי, שכבר שנים שמה מרחף בביתנו כ"מישהי מהעבודה של אבא", מפתיעה אותו ומעניקה לו בשם החברה זר פרחים ענק שבכלל גורם לו להסתבך ולהיות מובך, ואנחנו מאושרים לנו על הספסל, מצלמים ומקשיבים וגאים. ורואים אותו מתהלך עם פרס ותעודה ופרחים ומחיאות כפיים. וגם אלינו באים ללחוץ את היד כי הרי אנחנו ילדיו של אינג'.
ואמא שלי, מה אתם יודעים, יותר אשת מהנדס מזה היא כנראה כבר לא תהיה…
איך הרגשנו? כמו ילד או ילדה ששרים בצורה הכי אותנטית שיש את "לאבא שלי יש סולם".
אינג' אבא, כל הכבוד, גאים בך מהיציע!