אהלן, אני מוטי.

ניהלתי את אגף אסטרטגיה של משרד החינוך, שזה גם חינוך, גם אסטרטגיה, גם בירוקרטיה – ובעיקר הרבה שיתופי פעולה ועבודה עם אנשים.

בגלל שאף פעם לא הצלחתי להחליט אם ללמוד פסיכולוגיה או מדעי המדינה או פילוסופיה או יהדות, החלטתי ללמוד חינוך. ככה הצלחתי גם ללמוד את כולם וגם ללמד אותם מדי פעם.

גרתי תמיד בפאתי ירושלים אבל בגיל די בוגר הבנתי שאני בעצם עולה חדש שנולד בארץ בתור צבר. למה? גם בגלל שגדלתי בסביבה של סיפורי עלייה מפוארים, וגם בגלל התחושה הקבועה של אורח – שמעניקה את היכולת להסתובב בעולם כמו תייר ולא להפסיק לשאול.

דווקא בשירות הצבאי הבנתי שהסיפור שלי הוא חינוך. הדרכתי מגיל צעיר, הקמתי מיזמים עם חברים – בית מדרש למתנדבים ומכינה קדם צבאית ומיזם לעבודה עברית.
ואז המשכתי לפורמלי: לימדתי וחינכתי בתיכון משלב של חילוניים ודתיים ובתיכון ערבי. וניהלתי תכנית לסטודנטים מצטיינים. והיו כמה רגעים מעניינים בפוליטיקה, שגם בהם זה סבב בעיקר סביב חינוך.