"תראה מה כתבה לי המורה לתנועה", אמר האמצעי ונפנף בתעודת סיום כיתה ב'.
הסתכלתי, עשיתי את הפרצוף של ה"איך זכיתי בבן כזה" אבל לא לגמרי הבנתי מה הבחורצ'יק רוצה.
למה מכל העברית-חשבון-אנגלית שבתעודה, הוא לוקח אותי דוקא ל"תנועה".
בגלל שהיה לי רושם שהוא מחכה שאבא שלו יאמר משהו חכם, פלטתי "מממ, אז תנועותיך יצירתיות ומגוונות, הא?".
"אוף אבא, אתה לא רואה??"
"אההה לא".
"אתה לא רואה שזה בדיוק מה שהיא כתבה לי בכתה א'???"
"ילד מה אתה רוצה?", כמעט פלטתי, אבל הוא כבר רץ לחדר, שלף את הניירת של השנה שעברה והראה לי את השורות הבאות:
- כתה א': "אתה רוקד בהנאה, מבצע את משימות השיעור בהצלחה…"
- כתה ב': "רוקד בהנאה ומבצע את משימות השיעור בהצלחה" (אחרי "תנועותיך יצירתיות ומגוונות" כמובן).
"מה, היא חושבת שאנחנו לא מבינים??" שאל בקול סדוק.
"לא מבינים מה? מה אני מפספס??"
"אבא, בכלל לא איכפת לה ממני! היא סתם מעתיקה מעצמה.
הנה תראה, גם בחנ"ג, בכתה א' "יכולתך הגופנית טובה" והשנה "יכולותיך הגופניות טובות".
ממש השתפרתי, נכון אבא?" שאל בסרקזם.
"אני חושב שהן בכלל לא כותבות את זה בעצמן אלא שיש להן איזה מחסן מילים כזה שהן בוחרות ממנו והכי גרוע שהן בוחרות אותו דבר בכל שנה. זה מעצבן אבא, אם אני הייתי עושה כזה דבר הן היו כותבות לי "בועז חמוד אתה מסוגל ליותר" (בחיקוי הבינוני אך מעליב שלו של מורה).
הבנתי שהגיע הזמן לשיחת הגברים שלנו. לגלות לו מעט מסודות עולם המבוגרים ורזי המורים, אבל לא היה לי אומץ לגלות לו על מאגר המשפטים הגנריים לתעודה, אז דיברנו על הדברים החשובים באמת:
"בועזי, בוא נחזור רגע לפתיחה של התעודה, קראת כל מילה שכתבה לך המחנכת?
ראית איך היא כתבה לך בצורה ממש אישית, וראית איך חתמה לך על התעודה עם ציור של לב?
ושבאנגלית המורה כתבה לך מילה אישית על הסרטון שצילמת?
ושב'ספריה' המורה הזכירה את החיוך שלך?
ושבמוסיקה המורה כתבה "המשך בדרכך הקסומה"? כאן ברור שהיא כתבה במיוחד בשבילך, נכון?" הוא נאלץ להסכים.
וגם המנהל חתום על התעודה, דרור באופן אישי! (זה בכלל גרם לו לצמוח ב-10 סנטימטר).
ובזמן שאני בכלל התרשמתי משתי קטגוריות אחרות בתעודת כתה ב' שלו, שמופלא שביה"ס הכניס לשם: "לומד אחראי" ו"אני בחברה", נזכרתי עד כמה הבירוקרטיה הגנרית הזו שנקראת תעודות סוף שנה יכולה להיות עולם ומלואו עבורם.
לחיי הפרטים הקטנים שהחופש הגדול מלא בהם ולחיי מבט לא גנרי על ילדינו, כמו שרוב המורותים יודעות לתת.