אחד הביטויים שאני הכי אוהב באנגלית הוא To Face a Problem.
הוא דורש גם הישרת מבט, גם עמידה לנוכח וגם התמודדות. הכל בביטוי אחד שמכיל משמעויות שדובר השפה שומע גם בלי הסברים מלומדים.
המושג שכנראה הכי דומה לו בעברית הוא "לעמוד פנים אל פנים", אבל תסכימו איתי שמעבר לכך שמדובר בתרגום חלקי, משהו נוסף אובד בתרגום.
***
לא יודע מה יותר מורכב – לתרגם את העתיד או לתרגם את העבר, אבל אתמול הייתי בשני אירועים שניסו לעשות את שניהם, וכך נחשפתי למתרגמים מופלאים שחיים בינינו.
אתמול בכנס 2048 של מכון שאשא באוניברסיטה העברית התכנסו מומחי אסטרטגיה למכביר. הם חשפו בפנינו ניתוח של מגמות-עתיד ישראליות בתחומי הגיאופוליטיקה, ההון האנושי, החדשנות, המדע והטכנולוגיה, התכנון והפיתוח המרחבי, מבט על חברה ומשילות ואף על יחסי צה"ל עם החברה הישראלית.
יומרות התחזית אינן גבוהות, כראוי לאנשים שעוסקים בטווח זמן שלגביו הם מבינים שלא ניתן להתחייב וטיפשי להתנבא, ומצד שני 'לא אתה בן חורין להיבטל ממנה'. והם לוקחים אחריות, תוך מחלוקות רבות ביניהם, ומנסים לתרגם לעצמם ולמאזיניהם את התובנות שצריכות להעסיק אותנו בזמן הזה. הם מנסים לגרום לנו To Face – להפנות מבט ולהתמודד – עם אזורים שהם מבינים שנדרש לטפל בהם, גם אם לא תמיד זה נח.
***
בערב הלכתי עם הילדים לקסטל כדי לצפות באחד מאירועי התרגום המרשימים.
איך מתרגמים לילדים 70 שנות מדינה? איך מסבירים להם שהמציאות שלנו אינה מובנת מאליה? איך מתווכים את התקופה הנוראה והמופלאה הזו בשנה – 'שלושת שבועות תקומה' שבין ליל הסדר ליום העצמאות?
כנראה שדרך הרגליים, האוזניים והפה: "מסע 70" שהגיע אתמול לקסטל מעביר חוויית טיול (שאמנם הגענו רק לקצהה) של אהבה אמיתית לארץ, המוזיקה והנאומים הרשימו אפילו את הילדים והשיח עם כל חניכי המכינות ותומכי המסע חתמו את התחושה שיש שותפים לדרך. כמה שותפים – בעלי מלאכה מחויבים – יש לדרך הזו!
***
ואם אנחנו כבר נמצאים ב-10 ימי תודה, זו הזדמנות טובה להודות:
- למחנכות ולמחנכים על עבודת התרגום היומיומית שהם עושים עבורנו ועבור ילדינו;
- למשרתי הציבור על הניסיון לתרגם באופן הטוב ביותר את רעיונות המדיניות שלהם לתועלת האזרחים;
- לאנשי החברה האזרחית על מאמץ בלתי פוסק לתרגם לציבור, לפוליטיקאים, לפקידות – את האפשרות לעצב את החברה שלנו באופן טוב יותר;
- לאנשי התקשורת, על המאמץ להביא תרגום נאמן למציאות ונאמן לדרך בה אנו רוצים לצעוד;
- לנו הישראלים שדורשים מהמדינה שלנו להיות קצת יותר – קצת יותר יהודית, קצת יותר דמוקרטית, מרגישים שייכים אליה ולכן נלחמים על זהותה. ובמקביל מזכירים לעצמנו שני דברים: שאחים אנחנו, ושתרבות המחלוקת זה הכי יהודי שיש.
***
והאופטימיות היא בכך שבתרגום לא רק אובד חלק מהקסם, אלא נוצרים גם חלומות חדשים.
למי שלא שם לב – אנחנו כבר במהלכה של יצירה כזו, של אומה בת 4000 שמדינתה בת 70.
"אבא, אפשר שגם בשנה הבאה נחגוג 70 לישראל?"
On His Face (על פניו), נראה שעבודה עברית טובה עושים מתרגמי ארצנו